קוביות זכוכית בשווי של 10 מיליון שקלים: כך נראה מתחם הסקווש החדש בתל אביב

מתחם הסקווש החדש של עיריית תל אביב יפו בקאנטרי נווה שרת, כולל ארבע קוביות שקופות שנטועות בבטון יצוק, הנפרסות על 2,000 מ”ר. התאורה, המוזיקה ומערכת המיזוג יופעלו דרך אפליקציה ייעודית. “אין בעולם עוד מבנה כזה. התהליך היה מאוד ראשוני וטמן בתוכו סיכונים וחששות”, מספר האדריכל השותף לפרויקט

פורסם על-ידי שני רחל פומס בתאריך 25.3.21

https://www.ynet.co.il/architecture/article/BJBNdRtNO

קשה לומר שסקווש הוא ספורט ישראלי. משחק הכדור, ששורשיו נעוצים בבריטניה של המאה ה-19, מיועד לשני שחקנים (ולעתים שני זוגות), שחובטים בכדור גומי אל עבר קיר גדול. זהו ללא ספק אימון טוב שכולל הרבה מאוד ריצה, אך נראה שהניחוח האירופאי שעולה ממנו והעובדה שמשחקים אותו בחלל סגור, מציירים אותו כאליטיסטי ולא נגיש. לראיה, כמות מגרשי הסקווש בארץ נמוכה משמעותית ביחס לענפי ספורט אחרים.

“נוצרה למשחק תדמית לא נכונה”, מספר ל-ynet יוסי פיקסמן, היזם שעומד מאחורי הפרויקט המסקרן של עיריית תל-אביב-יפו, במסגרתו ייחנכו ארבעה מגרשי סקווש מקצועיים בעלות של 10 מיליון שקלים. “איכשהו יצא שסקווש נכנס לאותה קטגוריה עם גולף וגלישת גלים, אבל אלה תחביבים יקרים, וכאן כל מה שצריך זה כדור ומחבט”.

מתחם הסקווש החדש, שייקרא T-point ויחלוש על פני 2,000 מ”ר בקאנטרי העירוני נווה שרת, יכלול מגרשים יחידים מסוגם, שיהיו עשויים לחלוטין מזכוכית, כולל הרצפה עליה ירוצו השחקנים. המטרה, מספר פיקסמן, היא להעניק למשתמשים חוויה בה ישחקו בפנים וירגישו בחוץ. המגרשים החדשים יאובזרו בציוד דיגיטלי וייתמכו באמצעות אפליקציה ייעודית. כך למשל, הזמנת המגרש, מציאת הפרטנרים לשחק עמם ואפילו פתיחת הדלתות יתבצעו דרך היישומון.

"נוצרה למשחק תדמית לא נכונה": מבט מתוך מגרש הזכוכית(צילום: אייל תגר)
(צילום: איל תגר) נוצרה למשחק תדמית לא נכונה”: מבט מתוך מגרש הזכוכית”

“הסיפור האמיתי פה הוא שכל המבנה עשוי מזכוכית”, מסביר האדריכל צביקה קנוניץ, בעל משרד האדריכלים “קו בנוף”, שהיה שותף לפרויקט. לדבריו, השקיפות של המגרשים תספק חוויה חדשה שלא הייתה קיימת בסקווש וזוהי האינטראקציה ביניהם לקהל. “מה מניע ספורט? הצופים. משחקים ללא קהל זו חוויה מדכאת. עד עכשיו שיחקו סקווש במבנים סגורים ואטומים, והסיפור נגמר בין שני האנשים המשחקים. כשאתה משחק במבנה שכולו עשוי מזכוכית, אתה רואה ונראה. זה מוסיף נדבך חשוב של התרגשות למשחק”, הוא מסביר.

כל אחד מארבעת המגרשים במתחם מצויד במערכת סאונד היקפית ובתאורה צבעונית הניתנת להחלפה. “אפשר לשמוע בי-ג’יז או מדונה או מה שרוצים. כשיש מוזיקה במשחק ניתנת אווירה אחרת לגמרי. הגוף נכנס לאיזשהו טראנס יחד עם הפיזיות של המשחק. תהיה פה הנאת משתמש ברמות הכי גבוהות”, מבטיח קנוניץ.

“אין בעולם עוד מבנה כזה”

מבחינה אדריכלית המבנה פשוט למדי: ארבע קוביות זכוכית במרווחים שווים האחת מהשנייה, מקורות בגג משותף שתכנן האדריכל הישראלי שהיגר לפריז, ארז לוקאץ. “המראה של המבנה אומנם פשוט ומינימליסטי, אבל היה פה אתגר טכני אדיר”, מספר קנוניץ. לדבריו, המורכבות הגדולה ביותר נבעה מהעובדה שלמבנים הללו אין תקדים בעולם. מגרשי סקווש מזכוכית קמים כמבנים ארעיים לימים ספורים בלבד, בדרך כלל לשימוש בטורניר או הפנינג עירוני. “אין בעולם עוד מבנה כזה. בגלל שלא נבנו כאלה מבנים, התהליך כאן היה מאוד ראשוני וטמן בתוכו סיכונים וחששות”.

האתגר ההנדסי היה טמון בשמירה על יציבות הזכוכית, כדי ששום אלמנט לא יזוז. “יש פה מערכת בטון יצוק שתומכת את כל המתקן. במקרה הזה, תזוזה של המבנה לא אומרת סדק בקיר, אלא זכוכית שיכולה ליפול. לכן הושם דגש מרכזי על ייצוב המבנה והבטיחות שלו”, מספר קנוניץ.

השליטה על מערכת התאורה, המוזיקה והמיזוג: דרך אפליקציה יעודית (צילום: איל תגר)

בנוסף, משחק הסקווש מאופיין באינטנסיביות גבוהה: המשתתפים רצים וקופצים על הרצפה וחובטים בעוצמה את הכדור אל הקיר, והדבר מחייב חומרים חזקים ועמידים לאורך זמן. משום כך, קירות המגרשים עשויים מזכוכית מחוסמת בעובי 12 מ”מ של חברת ASB הגרמנית, מייצרת מגרשי הסקווש הגדולה בעולם. “זו זכוכית שנוסתה בהרבה מאוד תחרויות, אז אין חשש שתיפגע”, מספר פיקסמן. “ברצפה, שבדרך כלל עשויה מפרקט, יש כדוריות סיליקון קטנות שמונעות החלקה. יותר בטוח אפילו מעץ”.

אתגר נוסף שעמד בפני צוות ההקמה היה הקיץ הישראלי: עם חשיפה לשמש זכוכית היא חומר שמתחמם בקלות, והחשש שהתעורר הוא חלל חם ולא נעים לספורט האינטנסיבי. הבעיה הזו נפתרה באמצעות מערכת מיקרו-אקלים שהותקנה בכל אחד מהמגרשים, שתייצר חלל נעים וממוזג גם בשעות הצהריים החמות ביותר בקיץ. גם על מערכת המיזוג הזו ניתן לשלוט באמצעות אפליקציה ייעודית שתתמקד בכל אחד מהמגרשים. “זו מערכת שיכולה להגיע בתוך שבע דקות ל-21 מעלות בכל חדר בשיא אוגוסט”, משתף פיקסמן.

במהלך חודש אפריל יעבור המבנה תקופת הרצה, ובחודש מאי אמור להיפתח לציבור הרחב. כדי להנגיש ולפתוח את המשחק לקהלים חדשים, מתכוונים לתמחר את השימוש במגרשים ב-80 שקלים לשני שחקנים, או 50 שקלים למחזיקי כרטיס דיגיתל. “החזון הוא להנגיש מתקני ספורט לכולם ולא רק לקבוצה מצומצמת של אנשים. מתקן כזה מייצר אצל אנשים, ובמיוחד אצל ילדים, את הרצון להיפרד מהמסכים, לצאת החוצה, להיפגש ולשחק”, הוא אומר. בעירייה מתייחסים למגרשי הסקווש בנווה שרת כסנונית הראשונה לבנייתם של מגרשים נוספים בעיר, שמיקומם טרם נקבע. “בכל המדינה יש מחסור במתקני ספורט מקצועיים מסוגים שונים וזה כמובן משפיע על הרמה”, מסביר האדריכל קנוניץ. “מתקן כמו זה מייצר טריגר לאיכויות ספורטיביות. כשיש מתקנים ברמה גבוהה יש משתמשים ברמה גבוהה. אני בטוח שבעוד חמש שנים איכות הסקווש בישראל תהיה אחרת לגמרי”.

Leave a Reply

קוביות זכוכית בשווי של 10 מיליון שקלים: כך נראה מתחם הסקווש החדש בתל אביב